Dosimetry

Dosimetry או בעברית דוזימטריה, מייצגת את אומדן רמת השדה האלקטרומגנטי שנספג בגופו של אדם או כל יצור חי אחר (זה יכול להיות גם מרכיב חי קטן ממדים כלשהו, כמו רקמה, תא או איבר). אומדן רמת הספיגה נמדד על פי משתנים מדידים מוגדרים וברורים, בין היתר באמצעות צפיפות הזרם המושרה, עוצמת השדה החשמלי, הרמה של צפיפות ההספק שנקלטת בגוף, חימום רקמות, יצירת זרמים מושרים ועוד. כיום ישנן חברות רבות העוסקות בתחום הקרינה המייננת, ביניהן ISIL. 

Dosimetry- כיצד מודדים את מידת הקרינה?

כאמור, בדיקות מסוג זה באו לאמוד את הנזק הביולוגי שנגרם ליצור חי כלשהו כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת. היקף הנזק תלוי בהכרח במידת הקרינה שנספגה בגופו של היצור החי. ההיחשפות לקרינה מייננת יכולה להיעשות הן פנימית, זאת כאשר חומרים רדיואקטיביים חודרים את הגוף, והן חיצונית. את החשיפה מעריכים על פי מדידת מנת הקרינה, כלומר ה-Dosimetry, או על ידי בדיקת ריכוז החומר הרדיואקטיבי שמצוי בגוף האדם. את הנתון הזה מתרגמים לשיעור של מנות קרינה.

על הקשר בין Dosimetry לגופים מדיניים

מעבדות לDosimetry, הבוחנות הן דוזימטריה חיצונית והן פנימית, משתמשות בשיטות מדידה שהוסמכו וקיבלו הכרה רשמית מאת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הגורם שאמון על הסמכתן של אותן מעבדות הוא מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה. את מאגר החשיפות הארצי בארץ מנהלת הוועדה לאנרגיה אטומית, על ידי היחידה לבטיחות קרינה בממ"ג. זה קורה בכפוף לדרישות המגובות בתקנות בטיחות בעבודה.

כיצד מתרחשת חשיפה חיצונית?

חשיפה חיצונית לקרינה מייננת יכולה להיגרם עקב שהות ממושכת בקרבת מכשירים שפולטים קרינה, או הימצאות על יד מקורות רדיואקטיביים. תקנות הבטיחות בעבודה מחייבות כל עובד שנמצא בסכנת היחשפות לקרינה מייננת, להחזיק בניטור אישי. ישנם איברים בגוף שהסיכויים שיחשפו לקרינה מייננת גבוהים יותר, דבר שדורש בקרה מיוחדת, כמו למשל Dosimetry נוסף או ענידת תג. קריאת ה – Dosimetry נעשית על בסיס חודשי. 
במעבדות Dosimetry שונות ניתן להעריך את מידת החשיפה של הגוף כולו, או של איברים בודדים בו, לקרינה מייננת. הסכנה נשקפת בעיקר עבור מי שעוסק בגופי מחקר, ברפואה ובתעשייה הרחבה.