דיכאון וחרדה: קווי דמיון והבדלים

דיכאון וחרדה נחשבות לשתי ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר כיום בעולם המערבי, ומנתונים עדכניים שמפרסם ארגון הבריאות העולמי עולה שמידי שנה כ- 18% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב לוקה בהפרעת חרדה, ו- 7% לוקה בדיכאון קליני. מהנתונים עולה עוד ששכיחות הדיכאון והחרדה גבוהה יותר בקרב נשים ואוכלוסיות שמתמודדות עם מחלות כרוניות ואו קשות. אז מה זה בעצם דיכאון וחרדה ומהם קווי הדמיון וההבדלים שביניהם? 

הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מסבירה שבמובן הקליני, מתאר המושג "חרדה" מכלול רחב של הפרעות שונות, המאופיינות בפחד מופרז ביחס לסיטואציה ועוררות פיזיולוגית, ואלו מובילים לשינויים התנהגותיים (כמו הימנעות ממצבים שעלולים לעורר את החרדה). להבדיל מהפחד, המהווה תגובה רגשית פרופורציונלית וטבעית על רקע תרחיש שנתפס כאיום ממשי, החרדה מתעוררת בעקבות ציפייה לאיום עתידי.

מכלול רחב של תסמינים זהים

ניתן לסווג את הפרעות החרדה לכמה קטגוריות עיקריות כגון פוביות ספציפיות (חרדה חברתית, אגורפוביה, חרדת בחינות, חרדת נטישה ועוד), הפרעת חרדה מוכללת, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת דחק פוסט טראומטית וכן הלאה. 

הדיכאון מוגדר כמצב רגשי של עצבות ודכדוך המלווים בחוסר מוטיבציה ועניין, חוסר הנאה וסיפוק ותחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה. מדובר בהפרעה שפוגעת בתפקוד היומיומי בכול היבטי החיים ויוצרת קורלציה בין מחשבות שליליות ונסיגה בתפקוד, וככול שמתעצמות המחשבות השליליות כך גם הנסיגה בתפקוד. 

על אף שדיכאון וחרדה הנן שתי הפרעות שונות באופיין, הנתונים מלמדים שהן מסונכרנות ביניהן לכול אורך הדרך, ומתאפיינות במכלול רחב של תסמינים זהים, מה שגורם לחלק לא מבוטל מאנשי החקר והמקצוע להתייחס אליהן כהפרעה אחת בעלת שתי פנים.

טיפולים להתמודדות יעילה עם דיכאון וחרדה

התסמינים המשותפים לדיכאון וחרדה באים לביטוי הן בהיבט הנפשי והן בסימפטומים הפיזיולוגיים, וכוללים אי שקט נפשי, דאגנות ועצבנות מופרזת, הערכה עצמית נמוכה, כמו גם הפרעות בדפוסי השינה, מכאובים גופניים שונים, שינויים במחזור (אצל נשים) וקושי בקבלת החלטות. מעבר לכך, על פי מחקרים עדכניים בתחום עולה כי 71.7% מקרב האנשים שחווים דיכאון עתידים לחוות גם חרדה בתוך 15 שנים. 

ניתן למנות מגוון רחב של טיפולים יעילים להתמודדות עם דיכאון וחרדה, אם מבחינה פרמקולוגית (כמו לדוגמה תרופות שפועלות להעלאת רמות הסרוטונין במוח, מה שמוביל להפחתת תסמיני הדיכאון והחרדה) ואם מבחינה פסיכולוגית,
כשבקו הראשון נמצאים טיפולי CBT לעבודה קוגניטיבית התנהגותית בהתאמה למצבו של המטופל, סיפור חייו וצרכיו הספציפיים.