טיפול בחרדות ודיכאון: מיואשים ומרגישים שאין אור בקצה המנהרה?

סובלים ממלנכוליה מתמשכת? ממצוקה נפשית חריפה? חשים חוסר אונים לנוכח חוסר היכולת להתמודד עם הקשיים שנקרו בדרככם? מיואשים ומרגישים שאין אור בקצה המנהרה? האם תחושות אלו מלוות בסף גירוי נמוך, אי שקט פנימי, מתח רב וחשש מאיבוד שליטה?

במידה וזיהיתם אצלכם את הסממנים האלו או אצל מי מבני משפחתכם, אזי מומלץ למהר ולגשת לסיוע מקצועי ללא דיחוי, על מנת לאבחן את המצוקה ולהעניק טיפול בחרדות ודיכאון. החרדה והדיכאון הנן אמנם בשתי הפרעות הנבדלות זו מזו ושמקורן בשתי משפחות לגמרי שונות בעץ הפסיכיאטרי, אך הן במקרים רבים עשויות "ללכת יד ביד" בשיח המקצועי והטיפולי.

נטייה של הדיכאון החרדה להתעצם ולהחריף ככל שנוקף הזמן

הסיבות לכך נובעות מנטייתן הגבוהה להופיע בו זמנית אצל אותם החולים, מהתסמינים הדומים (כמו לדוגמה מצוקה סובייקטיבית), מההשלכות המשותפות של פגיעה תפקודית בחיי השגרה היומיומיים, כמו גם העובדה שלעתים קרובות מסתמנת מגמה של השפעה חיובית בקרב המטופלים לאותו הטיפול התרופתי.

הטיפול בחרדות ודיכאון מתחיל בהכרה של החולה ואו הסובבים אותו שאכן ישנה בעיה אמתית וממשית הדורשת פנייה לאבחון פסיכולוגי וטיפול מקצועי. קיימות אינספור דרכים שבהן עלולים הדיכאון החרדה להתחיל ולהתפתח, אך בכל המקרים התופעה נוטה להתעצם ולהחריף ככל שנוקף הזמן.

לא פעם קורה שחולים מתעלמים מהסממנים המוקדמים, מתוך הנחה שמדובר בתופעה חולפת, אך כשהם פונים בסופו של דבר לעזרה מקצועית, קיימת כבר פגיעה משמעותית ביכולת לנהל אורח חיים נורמטיבי.

להתקדם ממקום של פסיביות אל עבר עשייה מחוללת שינויים

ישנם מספר גורמים מקצועיים שניתן לפנות אליהם לצורך קבלת סיוע מיידי, כגון רופא משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג, פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי ועוד, אך מעבר לסיוע הראשוני והטיפול התרופתי ההתחלתי, מוטב גם לגשת לפסיכולוג קליני מומחה לקבלת טיפול בחרדות ודיכאון, מאחר ולא זו בלבד שהפסיכולוג הקליני יטפל בתסמיניהן של ההפרעות הללו אלא גם יקפיד להעניק טיפול מקיף לפתרון הבעיה מהיסוד.

במקרים רבים נהוג לשלב כיום בין טיפול תרופתי, שיכול להינתן על ידי הפסיכיאטר או רופא המשפחה, לבין טיפול פסיכולוגי בגישה המותאמת באופן פרטני לאופי הבעיה ולנסיבות המקרה הספציפי. הטיפול הפסיכולוגי הנו על פי רוב ממוקד וכולל מספר פגישות קצוב. מטרת הטיפול היא לאתר את שורשי מצוקתו של המטופל, להעניק לו תמיכה ולציידו בכלים יעילים שבעזרתם יוכל להתקדם ממקום של פסיביות למקום של לקיחת אחריות ועשייה מחוללת שינויים.