אין עוררין על כך ששתלים בשיניים נחשבים לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר שהתחוללו בעשורים האחרונים בתחום רפואת השיניים. מעבר לפגיעה בהיבט האסתטי והדימוי העצמי, שיניים חסרות עלולות להקשות על פעולות טריוויאליות של נגיסה ולעיסת מזונות בעלי מרקם קשה.
יתירה מכך, כששיניים חסרות לאורך זמן, מתרחש תהליך שקיעה של עצם הלסת, תופעה שמשפיעה על המראה הכללי של הפנים ומקנה להם מראה מבוגר יותר. הליך זה משיב לאדם ששיניו אבדו את היכולת לחייך ללא שימוש בשיניים תותבות.
למעשה, השתלים הדנטליים הם החלופה האופטימלית לשיניים טבעיות היות ולהבדיל משיניים תותבות הם מקובעים במקומם לעצם הלסת, מה שמאפשר לעיסה ונגיסה במזונות קשים ותפקוד שהנו זהה לתפקודן של שיניים טבעיות.
שתלים בשיניים הם פרוצדורה כירורגית שדורשת מקצועיות גבוהה ביותר, מיומנות וניסיון. אלא שהחוק בישראל מאפשר לכול רופא שיניים לבצע השתלה דנטלית, אף אם אינו מומחה בתחום. יתירה מכך, רופא שיניים רשאי לבצע טיפול כירורגי זה גם אם לא עבר מעולם הכשרה מיוחדת.
השתלת שיניים בלתי מקצועית ואו לקויה עשויה לגרום לנזקים קשים ולעתים אף בלתי הפיכים. לפיכך, מוטב שלא להתפשר על מקצועיותו של רופא השיניים ולבצע את ההליך אצל מומחה לפריודונטיה או כירורגיית פה ולסת.
השתלים הדנטליים משמשים כתחליף לשורשי השיניים החסרות והם מוברגים לעצם הלסת. עם סיום הטיפול מכוסה השתל בעזרת רקמת חניכיים ונדרשת המתנה של חודשים ספורים לאיחוי השתל עם רקמות העצם.
לאחר הריפוי וצמיחת רקמות העצם סביב השתלים בשיניים, מורכבות כיפות מתכת מעל גבי השתלים כדי שתשמשנה בסיס לכתר השן. מספר שבועות לאחר מכן מסירים את הכיסויים הללו שנועדו להגן על השתלים ומותקנים במקומם הכתרים קבועים. בהקשר זה, חשוב להבהיר שלעתים עולה הצורך בהליך כירורגי מקדים הכרוך בהשתלת עצם בטרם ביצוע ההשתלה הדנטלית, כדי להבטיח שלשתל תהיה אחיזה איתנה בעצם.
ככלל, ככל שפרק הזמן ממועד אובדן השיניים ממושך יותר, כך גם גדל הסיכון למחסור בעצם בעקבות ספיגת עצם הלסת שתומכת בשורשי השיניים. ניתן למנות כיום מגוון טכניקות שונות לביצוע השתלות דנטליות כגון העמסה מידית (השתלת שיניים ביום אחד), טכניקת all on 4, השתלה בזאלית למחוסרי עצם, או טכניקה זעיר פולשנית, כשבחירת השיטה נגזרת מגודל, כמות וצורת עצם הלסת, תוך שיתוף המטופל בתהליך קבלת ההחלטה.
ffff