מסקר אוכלוסיה שבוצע לראשונה בישראל מטעם משרד הבריאות בין השנים 2004 - 2003 עולה כי 17.6% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סבל מהפרעה של חרדה ואו דיכאון במהלך חייו. מחקר שנערך בשנת 2017 עבור המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי מראה שבשני העשורים האחרונים חל בעולם גידול משמעותי של 50% בשיעור האנשים הפונים לטיפול בדיכאון וחרדה. עוד עולה מהמחקר כי71.7% מקרב האנשים שחוו חרדה חוו גם דיכאון.
חרדה ודיכאון הנן שתי הפרעות נפשיות ממשפחות שונות, שאינן קשורות לכאורה האחת בשנייה. החרדה גורמת לעצבנות, למתח ולתחושה שהרע מכול מתרחש, בעוד שהדיכאון גורם לעצבות כללית, לאפתיה ולהסתגרות. יחד עם זאת, ככול שהמחקר בתחום מתקדם, מתברר שהאנשים הסובלים מאחת ההפרעות הללו, הסיכון שיסבלו גם מההפרעה השנייה גבוה פי 10 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
הגורם להופעת שתי ההפרעות האלו יחד עדיין איננה ברורה, אולם אחד הדברים הוודאיים הוא שהדיכאון יכול להוביל לחרדה והחרדה יכולה להוביל לדיכאון. אז מהו בעצם השוני בין שתי ההפרעות ומהו הטיפול בדיכאון וחרדה? הפסיכולוגית הקלינית הפחד הוא תגובה טבעית נורמלית לאיום מוחשי ואמתי, ואילו החרדה היא תגובה קיצונית ולא פרופורציונלית למצב שנתפש כמאיים וקטסטרופלי.
ברמה הפסיכולוגית מתבטאת החרדה בעצבנות, חוסר שקט, שיתוק וניתוק מהעצמי, בעוד שבהיבט הפיזיולוגי היא מתבטאת בהזעה, דפיקות לב מואצות, יובש בפה, בחילה, מתח שרירים וכן הלאה. ברמה הפסיכולוגית מתאפיין הדיכאון בדכדוך, עצבות, מצב רוח שפוף, אובדן עניין ואובדן הנאה מפעילויות ודברים שהסבו בעבר הנאה.
בהיבט התפקודי עשוי הדיכאון להתבטא בהפרעות אכילה ושינה, הזנחת ההיגיינה והמראה החיצוני, ירידה בריכוז, קשיים בתהליכי החשיבה ובקבלת החלטות. קיימות מגוון שיטות שונות לטיפול בדיכאון וחרדה, שניתן לחלקן לשתי קטגוריות שהן: הטיפול התרופתי והטיפול
הפסיכותרפי. הטיפול התרופתי נועד לווסת ולאזן את המוליכים העצביים במוח כמו דופמין, נוראדרנלין או סרוטונין.
מדובר אמנם בתרופות שנועדו להקל על המצוקה והסבל, אך אין בהן כדי לטפל בבעיה מהשורש ולשנות מציאות. כמו כן, ההפרעות נוטות לשוב ולהתפרץ עם הפסקת נטילת התרופות. אי לכך, הגישה הנהוגה כיום היא שילוב בין טיפול תרופתי ופסיכולוגי. אחד מהטיפולים הפסיכולוגיים שהוכחו כיעילים ביותר במצבים של חרדה ודיכאון הוא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שמטרתו להמיר דפוסי החשיבה וההתנהגות לקויים בתפיסות חדשות ואדפטיביות יותר.
ffff