כל מה שכדאי לדעת על סימפטומים, אבחון וטיפול בדיכאון אחרי לידה

לידת תינוק חדש נחשבת לחוויה רגשית עוצמתית ועמוקה, ובו זמנית גם אירוע מטלטל שמלווה לא אחת בחששות, לבטים ולחצים רבים. חלק מהאמהות הטריות עשויות לחוות שינויים במצב הרוח, החל מדכדוך, עצבות ופרצי בכי ללא סיבה ועד למצבי דיכאון וחרדה. 

במידה והתופעות הללו מתמשכות ומחמירות בחודשים שלאחר הלידה, מוטב שתפני לאנשי מקצוע לצורך אבחון וקבלת טיפול בדיכאון אחרי לידה. הפסיכולוגית הקלינית, ד"ר יעל שלזינגר, מציינת שחוויית הלידה והשינויים ההורמונליים יכולים להוביל למגוון תופעות רגשיות שונות ולא כל דכדוך או שינוי במצב הרוח הוא אכן דיכאון לאחר לידה. ואף על פי כן, חשוב להיות ערים לתסמינים ולא להסס להסתייע בגורמי מקצוע במידה ואינם חולפים ואו מחריפים עד לכדי שיבוש בשגרת החיים.

רמות שונות של דיכאון שלאחר הלידה

נהוג לסווג את דיכאון שלאחר הלידה לשלוש רמות שונות של חומרה, כשהדרגה הפחותה ביותר באה לביטוי בתחושות של עצבות, דכדוך, עצבנות וחוסר אנרגיה, תוך נטייה לפרוץ בבכי גם ללא סיבה. תופעה זו עשויה להימשך עד עשרה ימים לאחר הלידה ולחלוף מאליה ללא התערבות או טיפול. 

עם זאת, הפנייה לטיפול בדיכאון אחרי לידה נחוצה והכרחית כשלא זו בלבד שהמצב אינו משתפר, אלא נמשך כמה חודשים ומלווה במספר תסמינים כגון תחושת מועקה, עצבות או עייפות מתמשכת, איבוד עניין בפעילויות שהיו בעבר אהובות ומהנות, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, כמו גם חוסר מוטיבציה, הזנחת ההיגיינה הבסיסית, קשיי ריכוז וקשיים בקבלת החלטות. 

גורמי סיכון להופעת הדיכאון

במידה והמצב הנפשי מלווה בבלבול, התנהגות בלתי הגיונית, תחושות של כישלון, אשמה, חוסר ערך ומחשבות אובדניות, שאז ייתכן שזוהי פסיכוזה שלאחר לידה, תופעה הנחשבת למצב חירום רפואי ומחייבת טיפול פסיכיאטרי צמוד. 

הסיבות להתפרצות של דיכאון לאחר לידה אינן ברורות דיין, וההערכה היא שמדובר בשילוב של מגוון גורמים שונים, בהם שינויים גופניים והורמונליים, עומס הרגשי, היעדר תמיכה מבני משפחה, בעיות כלכליות וכדומה. 

קיימים גם גורמי סיכון להופעת הדיכאון כמו היסטוריה של בעיות נפשיות במשפחה, היסטוריה של דיכאון קודם, היריון בלתי מתוכנן, בעיות בזוגיות ועוד. הטיפול בדיכאון אחרי לידה מותאם לכל אישה באופן פרטני, תוך התייחסות לרקע הנפשי שלה, עוצמת ההפרעה, סוגיית ההנקה (במקרים שבהם נדרש שילוב של טיפול תרופתי בטיפול הפסיכולוגי), יכולתה לשתף פעולה וכיוצא בזה.