תהליך גירושים מא' ועד ת'

מאחורי כל תהליך גירושים מסתתר סיפור מקרה אישי וייחודי. לפיכך, מוטב כצעד מקדים להסתייע בייעוץ וייצוג משפטי, לניתוח המצב המשפטי באופן פרטני, להתאמת הערכאה השיפוטית שאליה מומלץ לפנות להגעה להסכמות מושכלות בקרב בני הזוג.

עורך הדין שי מויאל מסביר שהייעוץ המשפטי יכול להינתן הן על ידי טוען רבני והן על ידי עורך דין. עם זאת, טוען רבני יכול לייצג את לקוחו בבית דין רבני בלבד, בעוד שעורך דין יכול לייצג את לקוחו בבית הדין הרבני ובבית המשפט גם יחד.

השלב ההתחלתי בתהליך גירושים הוא בחירת הערכאה השיפוטית. בישראל פועלות שתי רשויות חופפות ששתיהן עוסקות בסוגיות ועניינים אשר נלווים להליך הגירושין: בית הדין הרבני ובית משפט לענייני משפחה.

תופעת מירוץ הסמכויות 

בישראל נתונה הזכות לבחירה חופשית בין שתי הערכאות להגשת תביעה בענייני הגירושין. אלא שפתיחת תיק באחת מהערכאות מעניקה לאותה הערכאה את הסמכות הבלעדית לדיון ואינה מאפשרת במקביל דיון בערכאה אחרת.

דבר זה יצר במשפט הישראלי תופעה המוכרת כ- "מירוץ הסמכויות", שבה כל אחד מקרב בני הזוג ממהר לפתוח בתהליך גירושים בהגשת ערכאה המועדפת מבחינתו מתוך שאיפה להקדים את הצד שכנגד.

עורך הדין שי מויאל מציין שבית המשפט לענייני משפחה דן על פי החוק האזרחי הכללי, בעוד שבית הדין הרבני דן בכפוף לדין העברי, מה שעשוי להשליך על התוצאה הסופית בכל הקשור לסוגיית המשמורת, ענייני מזונות וחלוקת רכוש.

ניסוח הסכם הגירושין והגשתו לערכאה המשפטית לצורך מתן תוקף של פסק דין

בכל הנושאים הנלווים לתהליך גירושים, ניתן להתדיין על פי בחירה בערכאה המועדפת. ואולם, הדיון בעצם ההסכמה של בני הזוג לגירושין, כמו גם הליך סידור הגט, הנם בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים.

במידה והגירושין הם בהסכמה של שני בני הזוג, אזי השלב הבא בהליך הוא ניסוח הסכם הגירושין, כשלאחר מכן חשוב להגיש את הסכם לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה, זאת במטרה להעניק לו תוקף של פסק דין.

הערכאה המשפטית שבה הוגש הסכם הגירושין לצורך מתן תוקף של פסק דין, הופכת לכתובת במידה ומתגלעות מחלוקות עתידיות הנוגעות לפרשנות ההסכם וכן במקרה שמי מבני הזוג ירצה בטווח העתידי לערוך בו. בתום כל השלבים הללו, ניתן לגשת לשלב הסופי שהוא טקס סידור הגט, המתקיים בבית הדין הרבני.